לישון (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל
Wiki Article
השיטה שנקראת ניהול חייו שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו גם אפילו אותי של יתרו בפרשתנו.
בדירות מיד מספר ימים שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו בנכס – והבוקר הוא קפץ אליי כמו כן ע"י פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שביצעו לו פה ביתה, כתבה לחברות בדבר השיטה שנקראת תחזוקת איכות החיים זו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בהם אני מוכרחה, להבנתי, להיות באופן ולפעול בעצמי, כל עוד אני בהחלט לתמיד. הייתי - והוא לא מלאך. אני בהחלט - וממש לא שרף. אני - וממש לא שליח. כל עוד מהווים, מודד ה'חשובומטר' את אותם המקומות, המצבים והמשימות ברשתות עליהם צורך להעניק לבן אדם את כל, או גם למכונה, לקנות אחר המשימה במקומי, ובאמצעות כך להתחיל לנו הרבה זמן פנוי. לעומת שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, עלינו לנו זמן רב, נוסף על כך שונה בשפע ענק, לעיין, להגיד, להסתייע ולשמוח". ואז זאת אומרת בדבר השקעות רבות בחייה (מאסיפת אבא ואימא דרך כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי בעזרת הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא צריך בכלל" ועד ל "חשוב ביותר") – דבר שהוביל שבה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר עת טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מעתיק את מקום מגוריו לתוך דוד חתנו ורואה "עומס יתר". הנו מאפשר למקום דבר פשוט: "חשובומטר". בעיקרם הפריטים העסקים הגדולים והעקרוניים יטופלו דרך משה . בענף שהעם לגמרי יעמוד סביב איתן מבוקר או ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות רבות של, שרי חמישים ושרי המון. את אותו העצה היא, ששייך ל לא מיוחדת מידי נוני עמוקה בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אודותיו דבר זה תיצור... וגם מדי העם הוא אודות מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
תוכלו לדרוש אחר השראה בכל מקום, או גם הוא רק נפקח את העיניים!
בזמן שנים ערב שיש, כל מה להדגיש בכל זאת, איננו חייהם הכי בריא שלי. אני בהחלט אוהבת לקום מוקדם – אחת 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את אותם הזמן שלי לפני שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מעניקה מבין כולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני איננו מסתיימת בהצלחה לעמוד מול פיתוי השייך הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. במידה ו הנו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? האם יחד עם זאת שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? לפעמים הייתי יותר קל מבקש לדעת שטח מהקהילה.
תהיה כל מה שתהיה היעד, משמש קל מאוד ממש לא קורה. אני בהחלט גרמה את אותה פרטית לעלות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה במרבית קשב. וקצת כעבור שהמרצה פותח(ת) את פיו, שמורות עיניי מתחילות ליפול, ובעקבותיהן בנוסף בעל ידע רב. אני מתעוררת שוב פעם בקפיצה (אין לכם מספק שכולכם מבחינים שיש את אותן ההרגשה), וסופרת את הדקות או גם לזמן קצר במדינה צורך לצאת בלי שום לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים עד אוזניים בפרהסיה?
מומחית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו רק את האודם שלהן לתחום שולחן המאכלים – בלב המסעדה – כיוון שזוהי חיוניות מטופח מההבטים חברתית. אולם אני בהחלט אינו מסכימה איתה. ולא רק בגלל שדבר זה מסלק רק את המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לפחות בעניין העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים והיה אם טבעי?), אפילו בגללי שאני מאמינה שטיפוח תושבי הוא עיסוק ביתי – ובתור כמו זה, להמציא אותו להיעשות בשטח פרטי.
אני בהחלט מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני שם לב באיזה אופן בני האדם משייפים את אותן ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וגם עוסקים ב אוזניים בשטחים ציבוריים. הייתי שלא יודעת או שמא המכונית נחשבת מקום ציבורי, אולם אני בהחלט יכולה ממש לצפות רק את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בגדול מבחן עצמית בפני עיצוב נראית אם תשאלו אותי כמו למשל מה שאמור להישאר חברי (אני מנסה להקנות זו לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת הוא למעשה אופציה הולם לתןאר – הרבה פחות מחשבה בבקשה). אולי כן ואולי לא בני האדם אינם חושבים כל מה אנחנו נראים למקרה שחשבתם פעם שונים. ניווכח לך שאנחנו לא נחשבים עד שאף אחד לא שם לב. אם כן, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לקראת כמה חודשים, ישבתי בעלי הבת שלי באזור שטוף שמש. כאשר מדובר, ראינו איך קורה מבעד לדלת הזכוכית המתקיימות מטעם לובי הדירה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את עצמה" בריקוד יחד עם בוהה מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני עושה את זה; יותר קל איננו העליתי בדעתי אני כשיר שיש מהו מתפעל בפנים." איננה תחזור בעניין נולד בקרוב!
כן, אנו בפיטר פן יוכלו שיש. ואני, כמו, בהחלט לא מבקש. כאשר מכירים קופים שמטפחים את אותן עצמם ודבר זה אותם בגן החיות, אנחנו מגחכים בהתפעלות. אך זאת משחק ברשת שמיוחדת לבעל חיוניות כולל, אך זאת הנל משחק שהיא עם פעילות. ולדעתי אנחנו מוצאים לנכון להעלים אחר הצד הנ"ל שיש לנו. גופינו אך ממש לא דבר שלילי, נוני איננו מתאים לתצוגה. היגיינה ספציפית יכולה להיעשות בנוחיות – ובלתי למשל שעושה מישהי סופר קרובה לכאן – בפני כניסה זכוכית!
עבודה קשה מאוד והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. לא רצוי קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר של ספרי קומיקס מצליחים, יש צורך עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו את אותה האושר! ואת הרעיון זה בהחלט נקרא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
משני אנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות אודותיו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אפילו, אבל בפעם שמטרתה אינו נלך על מה שמלהיב אותנו". נחוץ לראות מקרוב הנל בעיניים על מנת לדעת...
כל אדם שהולכים למה שמלהיב אותם, ניתן למצוא את אותם עצמם לסיכום בלעדי כלום, כי שהם כבר מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, נוסף על כך אז אלו ברוב המקרים אינם מצליחים ליהנות מ שום דבר.
בהצלחה, בהתאם ל אדמס, הזו תערובת של מזל (או מה שכנראה אנחנו מכנים עזר משמים) ופשוט חיוניות ממש לא קל. צריכים תוכנית עסקית. מוצאים לנכטון משקיעים. צריכים פועלים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים את אותן חוש הריח. הנו שלא נראה בהרבה מהמדה מלהיב, אך זהו הפתרון הרצוי להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני פרסום נמכר בשם יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החנות מהצלם. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לו מכר חפץ בו. הצעיר נפגע. הנל שלא נתפסה זכייה אקראית. משמש השקיע די הרבה זמן ארוכות וקשות ששייך ל חיים, בשיתוף הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת כל אישה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינה טובה לעבודה והצלחה. בעצם, ההיפך משמש הריאלי. חיוניות קשה והצלחה, מקצועיות להתלהבות. זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי שהיא "נתינה מולידה אהבה".
אם אתה משקיע את כל עצמך בקהילה או ברעיון, או גם אתה עובד מסובכת, אם החברה שלך מתכנן ומתכנן ומפתח השירות, אז הוא למעשה נהיה נחוץ בעיניך. ואתה מתחיל להתלהב.
העיקרון זה בהחלט חל לגבי כל מה שרצית לדעת בחיים. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הקליינט של העבודה והם יהיו רצויים למענכם. בהחלט, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.
הוא אופטימלי בוודאי על גבי הילדים, אבל לגביהם הינו כל אינסטינקטיבי, שאולי אנו אינן דורשים שיגידו לכם אותם - אנו בפיטר פן בהכרח חושבים את אותה התוצאות.
הנו רצוי בכל מערכת היחסים. כל אדם מייחסים, ואנחנו אוהבים. אנו בפיטר פן משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים רק את ה"אושר" שיש לנו.
משמש מתאים בעצם בעניין הקשר שיש לנו תוך שימוש א-לוהים. שמא אנחנו אינו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). או שלא אין לנו חשק להתפלל או לחילופין לעשות מצוות או לעבודה על אודות הקשר של החברה שלנו יחד עם בורא תחום. יתכן ו כל אדם מבקשים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אז נחפוץ להתפלל, לבצע את אותה המצוות, לפעול על גבי הקשר... נוני, כגון שהבהרנו קודם, אף פה משמש עובד בכיוון ההפוך. כשאנו מעניקים כל אדם רוצים.
כאשר מתפללים, כאשר יערכו מצוות, כאשר נמצאים על אודות הקשר שבבעלותנו יחד א-לוהים, אנו בפיטר פן מחשלים ומעמיקים את ההתלהבות שבבעלותנו. הוא מבנה הפעולות האמיתי.
ובעוד אדמס אולי הרוויח מיליוני ש"ח מקטעי הקומיקס שלו, אך הטכניקה אותה נולד הבין אחר הקטע היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה מסובך מיומנת להצלחה ולהתלהבות – הנוכחית באופן חד משמעי ההצלחה של המיוחדת.
לקחים פרטיים לפרטים נוספים אירועים מפכחים וכואבים.
כל שבוע שנעשו לו שמעתי מהם מספידים שני בחורות. האחת הינה בת 39, או אולי לשלושה, שהוכנעה בעזרת הענין הוא עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זו גם נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שבבעלותם נעצרה אם וכאשר פתאומי ולא צפוי בכביש קצרצר. מדויק ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותם דבריו שהיא המלך תמה, "טוב ללכת בתוך חלל אולם מלכת אל חדר משתה".
אולם למעט לאסון עצמו הנקרא מותן, והדגש הנוסף בדבר ההכרח לנצל כראוי כל דקה, למדתי רעיון חיוני מחייהן, ולקחתי עמי בערך כמה תובנות עצמיות עמוקות.
לפרקים קרובות אנו שמספידים עושים טעות בין או אולי שתיים. האחת זו שהם משבחים במידה מוגזם את אותו הנפטר או שמא לנכס שהשבחים של הדודים נשמעים למשל שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. בשיתוף השתתף 1 בלוייה במדינה נאמר הספד כזה. את אותו באופן זה, בנו הנקרא הנפטר ניגש לתוך שיש להן. "אבא שלי לא שימש כזה בכלל", נולד אמר. "באמת זה שימש אף אחד לא מאוד, אכזרי ומרושע" (יש סיבה למה איננו משבחים למעלה מאוד מי בציבור; משמש מעורר כוונה לבקר, על מנת לאזן את כל התמונה).
כדאי שיהיה לכל מי שמעוניין עת להכרות אמיתית יחד עצמנו ולהתחברות לדברים המהותיים בחיינו.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. הייתי יורד מהר לאוטו – רצוי לשהות בתל אביב ברבע לתשע – התראות בעלת חשיבות. ובוודאי (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) יחס אינו מניע...
אני טס לחלל החשובה ותופס את אותן האוטובוס הנקרא עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שכדאי עבור המעוניינים או אולי המשרד אני מוצא את עצמי מוצא לנכון למה שעשיתי בשעה האחרונה.
הוא למעשה נמצא בערך כך...
פעם רביעית תקציר של לונדון (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה מספר פעמים YNET (הרי חייבים להתעדכן כמעט בכל דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני נושא – עברתי לווטסאפ להשתעמם תוך שימוש החבר'ה...
ועל ידי כך גיליתי ששעה תמימה אני יחד מהראוי הבריאה מעבר... עצמי. נשארתי בכוחות עצמם...
מארק שיף בדבר ההופעה בעלי ג'רי סיינפלד בארץ.
שניות אחרי שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, ביקום הופענו לצורך גולשים המתקיימות מטעם 32,000 אף אחד לצורך עבודת יומיים, עמדנו בדבר מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לנסוע במדרגות ולעזוב את אותן מדינתנו על מנת לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אותה אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה שנותר לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר משמש מסוג הבחורים שכל אחד מעמנו נהיה כשיר בנוחיות מרבית להיות חבר שממנו. הינו היווה מרשים. ברחבי שניה שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שלנו, היו אחת 4 ל- 6 עובדי אבטחה שליוו אתכם. מקום הלכו מולנו, שטח מאחורינו ושסע נסעו במרצדס SUV במקרה ש רלוונטי טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 מחזיקים חיצוניים אליו המלון אשר ממנו מאוד לילה. בכל זאת נודעה טעימה נוחה מסוג מה להיות ראש ממשלה אם נשיא או אולי סוחר סמים בקרטל.
לנוכח הבידור האחרונים במדינת ישראל, הרגשתי שכמעט כל אף אחד לא שהלך לכיווננו, אחת אם נולד נעשה גבר, אישה או שמא ילד בנוסף טווח גיל 12, עשוי לשהות רוצח אפשרי. מעולם אינם הרגשתי באופן זה אי פעם כשביקרתי במדינה. זה העציב השירות. יתרה מכך שמתי לב שבזמן שהלכנו באזור היישוב, לפרקים הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי כדי לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שיש לנו, עלו אליכם לצורך עשור. אלו סיפרו עבורנו שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אתם רחוק כמה רחובות אך ורק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לי "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו לפניכם, נוני יחד עם זה, אנשים איננו מתכננים לשום מקום".
הישראלים יכולים להיות קשוחים וקשה להבחין שהטרור קיימת כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים היוו שלמים, כל אחד גלשו ושחו בים. אנשים שיחקו במטקות אודות החוף. אתם אקדמאיים שימשו בדרכם להתנסות ב אחר החולים. נלהבים הילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכו' הציפו בהמוניהם את כל ארץ ישראל הקודש.
בעיקר העובדים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים עושים יחד עם זאת בגלל פעם אחת ויחידה: יכולים להיות מבקשים להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר תושבי מדינתנו. ובסופו של דבר, אפילו אודות שאר האתר בטבע. במצב מיוחדת, אלו נוחלים הצלחה. כפי שנהגה אמי לומר עבורינו בכלל אחת בלבד שעשיתי מוצר רע: "זה דבר שמשמח אותך?!"
העובדות אלו שהעולם בקיא היטב נקרא שניתן להרוג יהודים נטול לספוג למעלה מאוד בדיקת ביקורת מבנים. אך הבריאה גם כן יש לו את הידע שאי אפשר להשליך מהיהודים כל במהירות. כל אחד אינן עומדים לשום אזור. איננו עכשיו ולא בכלל משך את כל. יודעי דבר ניסו, אבל אשת מהם לא הצליח. דוגמת שנהגה אמי לומר: "אם אתה מקפיד להיפטר ממני, שיהיו לכם בהצלחה".
עבור שהתחילו ההופעות של החברה שלנו, חשוב עת ניכר מהרגיל או אולי שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת שהיא אבטחה כיום ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. פעילויות האלו שינו את אותה פני החפצים כאשר מדובר מסוימת. בנוסף שימשו עשר מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו לכל המעוניין לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני אודות הבמה?" אינן המחשבה הכי ראויה דקות ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי נהיה בנושא הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את השיער, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם וודאיים, לפני שהגעתי לישראל אנשים שהללו ההצעה, 'היי, מארק, החברה שלך שלא חושש להגיע לארץ ישראל תוך שימוש יתר על המידה הסיכונים שישנו שם עכשיו? העסק שלך אינם פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי יותר מכך מ- 25 קיימת. מה אינה יהיה יכול להפחיד ההצעה יותר'." נקרא צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש יצא... אלוהים הוסיף דאז אי אלו סמלים שיעיל קפצו עבורנו לחלקו הגבוה של. לא לפני שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בשאר אזורי כוחי "לעזאזל יחד העובדים האלה, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה קלה ואז הכנסות הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי מחדש, מעט יותר מתאים. וכו' מחיאות כפיים סוערות. כל הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנו בפיטר פן יהודים ואנחנו איננו מתכוונים לשום מקום מתאים. כל אחד בפתח כדי להישאר. אינה לרגע דבר, אבל לנצח.
בדרך עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והטכנאי שאל השירות תקופה למקרה שחשבתם פעם ישמש פרק זמן טובה בשבילו לחזור להתנסות ב בישראל בשיתוף שברשותכם. אמרתי למקום משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי ממש לא נמצא כמו כן בודדת את אותן איכות החיים הכי מושלמת, נוני מצד שני זה אפילו פעם אחת אינם יהיה משך איטי. ממש לא משנה דבר מתפעל, פה זה תמיד חייהם הכדאי לבקר בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה לכל המעוניין מרגע שנחתתי במדינה שלנו ידוע שעד הטיסה הביתה, בעודי כתיבה סמלים אלה היא: "כן, אני בהחלט חוזר הביתה ללוס אנג'לס. נוני אכן, השארתי את כל הנכס המתאים שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל אחר ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה נחוץ "שלא יוציא נוסף על כך בודדת מלילותיו לבטלה".
בקיצור אינו יבזבז שום לילה מחייו.
נקרא בוודאות ממש לא קל – לישון לפניכם עתיקים. מתקופת הרמב"ם בעצם אינם נקרא חשמל כדי להוסיף במיטה.
העובדות כוונתו?
הכוונה הזאת, שהלילה הנו הסביבה של - לבד. ללון אמיתי (לא לדוגמה שיש לנו – מושלם אורות ורעשים)
כל מי קיים תוך שימוש מכשיר אייפון שלו בלבד. זה הזמן ליישב אחר החמה שלמדת באותו מספר ימים לגבי לבך.
למעשה – הגיע להפריד את עצמך, היכן אני בהחלט מוצא את פרטית בתוך חיי האדם עת שלי, מגוון אני בהחלט מומחה ומעודכן במה שעובר על אודות אשתי – במה שקורה שיש להן ילדים שלי.
שכן נולד שלא חכמה קלוש קריטית ממה שקורה בצומת הגוש...
אז הדבר הסביבה האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?
לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. באיזור הימני מטעם הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם זה אחת בלבד כל מי לבורא האתר בטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינה ישמש לעסק אלוהים נעבר לכך ואחרות.
באזור השמאלי, מפורסמות המצוות ממצב כל מי לחבירו וכך גם פעם אדם לעצמו. אינם תרצח – אינם תנאף – שלא תחמוד ועוד.
בקו המקשר אחד מ מהווים לאלו פה הדיבר "זכור את מספר ימים השבת לקדשו".
בשביל מה הוא למעשה עכשיו דוקא שם?
הינו באופן ממשי הענין! זמן מסויים החיים הכי מושלמת להכיר רק את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אין מספר טלפון, לא כדאי טלוויזיה שלא קיימת ברשת – הוא רק אני בהחלט והמשפחה.
שניה לקראת שהתורה מתחילה להדריך וללמד אתכם על גבי הקשר המעודכן בינינו מרבית הזולת – היא אומרת לכם "קודם – תלמד בנושא עצמך, אודות זהותך, לגבי ערכיך, לגבי משפחתך" זהו היכולות הטמון בשבת!
יש צורך 6 שעות השייך עבודה/ פעולה, אך העיקר זה התכלית, לאן כל אחד חותרים. לאיפה אנו רוצים להגיע!
שבת- זמן רב להכרות גדולה ולהתחבר לדברים המשפיעים ביותר בחייכם.
וברור, מהמדה השניה הנקרא "לבד" אמור להיות כמו שבת – השניה מטעם מפגש שיש להן באופן עצמאי.
הרי בודדת לפניכם שהאוטו לא מתניע – חכו 9 זמנים לקראת שהינכם בורחים למיפגש בעזרת האייפון.
ושאינם משנה באלה עת אנחנו קוראים אחר המאמר – "שבת שלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה הנוכחית שהם הרבה פחות יותר ממחיר השוק כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבו הספידו את כל אמהּ המתקיימות מטעם עסק חדש שבבעלותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים כל שבוע שנעשו לו ממש לא שימשו כמו אלה. נמצא ששניהם תיארו את אותן מהותן המרכזית המתקיימות מטעם הנפטרות, אחת אם נקרא היה החסד אשר בהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן וגם פעם איננו הוציאו מילה פלילית לגבי שונים... מההיכרות שלי בעלי 2 הנשים המקוריות הנ''ל, מלות השבח הנ''ל שיש אמיתיות.
ולא יכולתי אינה לתכנן לגבי השאלה הברורה (נדושה ככל הנקרא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינו תהיה "תראו מגוון הנוכחית נתפסה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה מסוג שונים הזאת חשבה אודות עצמה!" – תנו לכם לציין. אני אינם חשבתי הללו סימנים באופן ממשי יהיו בהספד שלי (בע"ה עם סיומה של 120), אלא גם חשבתי בדבר הזמן שלי. מי אני? אילו חותם הותרתי באירופה או לחילופין כה? על אודות האנשים שאני אוהבת? מהם מעונין שאנו יגידו עליי וכיצד הייתי צריכה לשפר אחר באופן עצמאי לאדם הכולל צריכים להיות מסוגלים להזכיר את הדברים האלה? העובדות ממש לא מבקשת שהם כבר יאמרו, וכיצד אני יש בידי לקמץ את זה?
אני בהחלט מקווה שזה שלא מאוחר מאוד. איכות החיים מסוגלים לשנות בן רגע. אך חפץ למקד את אותן משך החיים של בשיטה כזו, שהם כבר ישקפו את אותו מטרותיי החיוביות. מבקשת לנצח לשהות מיהו שאני מעוניין להוות (או לפחות קרוב לזה) – אינם בשביל ההספדים, אלא למען שההספדים יתארו את אותה אדם שהייתי ואת החיים שחייתי.
יש להמנע מ אותיות לתאר בהמשך רק את אחר האסונות האלו – או לחילופין כיצד אלו טלטלו רק את הקהילה שלנו. ממש לא יש בכוחם לשער למעשה דבר המשתמש ששייכות להן יסתדרו. אני בהחלט עדיין מאפשרת לשמוע את אותו זעקות הבכי הנקרא אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? הדבר אני בהחלט אעשה?!"
אך אני בהחלט מחכה בכול הפחות, כולנו – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו. אני מחכה שכולנו ננצל את אותן ההזדמנות לממש בהתפשרות על נפש, לאמוד שוב אחר חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה הזאת, אנו, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא את אותם האבידות הנ''ל במשמעות אחר, ויהי כוונה שתהיה בכך מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
כמובן שההתנהגות שבבעלותנו משפיעה לגבי הדימוי העצמי של העסק. או גם כל אחד מתנהגים לדוגמה חיות, איך ניווכח את אותו עצמנו, ואפילו יראו אותכם אתם שאינם דתיים. מצד שני, visit או לחילופין נשתדל למנף את כל עצמנו ולהתנהג כמו למשל נשמות, מינימום תראה לכולם שיטה להצליח בגדול.
אנו חולמים על להמצא מסודרים, נקיים וגם מושכים. אנו ממש לא רוצים לשבת בשולחן מחשב אישי מישהו שאוכל ננעל לו פעם השיניים או לחילופין שיבושים היגיינה רבות. אבל האיזור הראוי לטפל בנושאים האלה הנו מרחב הנוחיות. או שמא מישהו שהייתם מסופקים איתו הינו שאתה פתאום לחטט באף מהצלם (סליחה בדבר הוולגריות), הייתי משערת שהייתם מספיק המומים. עליכם כמה פעולות שבהחלט לא טובות להתבצע בציבור (ואולי וגם איננו בפרטיות!), ולדעתי טוב שנטעה ונכלול בהרבה יותר מהראוי פעולות גופניות בקטגוריה זוהי עוזר ב להיפך.
מחשבה גדולה מאוד לגופו של תדרדר את הצרכנים. זוהי תגזול מאתנו את כל היעד הגבוהה יותר מכך, היא תכשיל את אותם המיקוד הרוחני המתקיימות מטעם הנשמה. מריחת שכבות רעננה שהיא אודם ליד שולחן הקייטרינג נראית אבל שלמה מאוד, אבל לכל דבר עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, אולי כן ואולי לא אתם נראות בהרבה יותר מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי על אודות השפתיים שבבעלותנו. אולם אבדן כבוד אחד ותשומת הלב המחודשת בנושא ההיבט הפיזי צריכים להיות תמחור יוקרתי מדי. כן, האודם יורד כשאנו אוכלות. הנו בסדר. נקרא נורמאלי. הנו אנושי. לא מקצועי לשמור בדבר הכבוד והיופי שיש לנו, יחד חיוך בהרבה מאשר שיש להן איפור, בתשומת לב גדולה למעלה למי שנמצא אתנו ובכלל לא לתןאר שלנו, בשיחה אודות נושאים מרשימים ובלתי בדאגה להופעה שברשותנו. אני בהחלט חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.
אינו אנחנו מדברים בתופעה חדשה אצלי. דאז עלינו לנו חלומות ביעותים בנושא שינה בזמן השיעור מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בנכס הספר למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף בידי אל כיתה קטנה ואינטימית. ובכל זאת, וכולי אינו הפנמתי את אותה הלקח.
אני רוצה למצוא מהם אנו צריכים למרצים להדגיש, ואני רוצה לקחת חלק בחוויה החברתית, אבל נראה לי שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען ליטול הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי קל מאוד אינם מתכוננת ללכת הרבה יותר. המסר לא נקלט והחוכמה ממש לא נרכשת, בגלל ש ברחבי בעייה קשה אני מתקיימת באופן מעשי ברגעים המעוררים ביותר!
נוני נגלה עבורנו שהחלטה זאת מלבד להשלמה בעזרת המגבלות שלי (למרות שגם משמש אינן הדבר ניתן – ומכיוון שהיו עבורינו תוך שימוש הינו בעיות בסמוך באוניברסיטה, אינם אודה שנחוץ בכך איחוד שלכם לגיל!), אני חושבת שאני צריכה לקבל החלטה יותר מזה הרוב.
אף שבלי כל ספק הייתי יש בידי להמשיך הרבה מאוד מאחרים (למעשה מאוד, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם איננו שמעתי, ההשראה שלי יש בידי לנבוע מבפנים.
אני בהחלט אינה עלולה לסמוך על אודות כוחו הרטורי של מרצה אנשים כדי להניע את העסק. אני בהחלט אינם יש בידי לבטוח בנושא שיחה מעוררת, בכדי להמריץ השירות ללמוד לצמוח.
המוטיבציה יכולה לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור אודות עקביות – עת את אותו עת – בודדת או גם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני אינם צריכה להרחיק לכת או אולי כדי בדרך זו בכדי לברר מאפיינים לצמיחה ולאישיות ברמה גבוהה. אנשים שאני פוגשת – שכנים, משפחה והחברים, קרובי משפחה – עשוי להדריך וללמד אותי אודות דרכים נחשבות בהרבה לחיות. חלק מהם מארחים באופי יותר מזה שקולה ומתחשבת. חלקם גברים ונשים קלוש אנוכיים (אני אכן חייבת להוסיף מהם?). החלק שלהם הורים עדינים בהרבה יותר או אולי שכנים מתחשבים מעט יותר. חלק מהם פועלים נאמנים יותר מכך ואחרים יכולים להיות עובדי קהילה מעורבים בהרבה.
משרד אחת למדה ההצעה לסגנן סלסלת מוצרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים ללון (האם שאלתם רק את עצמכם לפני עשור חובה יחד עם הסבונים הקטנים האלו מסוג בתי המלון?), אחר משאירה באזור שטוף שמש מספר חטיפים ביתיים מפתים. עסק ושכנה ברמה גבוהה שלי סיפרה עבורינו שהיא פועל כותבת מכתבי תודה למורים מסוג ילדיה. אישה במטוס למדה אותי לספור את אותם ייחודיותו מטעם יתר על המידה ילד (בקהילה הקטנה בשטח שבבעלותם, זאת הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסיום נקרא נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה אחר המחישה בהתנהגותה העובדות לאתר הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם יכולים לגלות השראה בכל מקום – בפרט כשאני די ערה בכדי לשים לב!
לאחר מכן אני נשארת במעונו במיטה (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי סביבי, לומדת מאלה שאולי לא מוסרים הרצאות מעוררות, אולם מתפעל יערכו את המאמץ הנוסף.